מונע זרימה חוזרת: איך מזח מגן על איכות מי השתייה?

מונע זרימה חוזרת (מז"ח) הוא התקן שמבטיח שמים זורמים בצנרת בכיוון אחד בלבד: מהרשת אל הברזים, ולא בחזרה.
כשהוא תקין, מים ממכל, מצנרת השקיה, ממערכת חימום או מבריכה לא יכולים לחזור אל צנרת מי השתייה ולזהם אותה.
ההגנה הזו תלויה בשלושה דברים: סוג ההתקן שנבחר לפי רמת הסיכון, התקנה נכונה במקום הנכון, ובדיקה תקופתית שמוודאת שהמנגנון הפנימי עדיין אוטם.

במאמר נסביר איך נוצרת זרימה הפוכה, במה נבדלים סוגי ההתקנים, באילו מבנים הוא נדרש ומה קורה כשהוא מתקלקל.
במי-טל חיטוי מערכות מים אנחנו פועלים מעל עשור, בשיתוף מעבדה מוסמכת משרד הבריאות, ומשלבים בדיקת מז"ח עם חיטוי מערכות מים ובדיקת ליגיונלה כשהמצב מחייב זאת.
לבדיקה או לייעוץ, צרו איתנו קשר.

מה זה מונע זרימה חוזרת ולמה מים יכולים לזרום אחורה?

צנרת מים נראית כמו מערכת חד-סטרית, אבל זה נכון רק כל עוד הלחץ ברשת גבוה מהלחץ בנקודות הצריכה.
כשהיחס הזה מתהפך, המים מתחילים לנוע לכיוון ההפוך.
לתופעה קוראים "זרימה חוזרת", והיא מתרחשת בשני מנגנונים עיקריים.

המנגנון הראשון הוא "שאיבה לאחור" (back-siphonage).
הלחץ ברשת צונח, למשל בגלל פיצוץ בקו ראשי, שאיבה כבדה לכיבוי אש או שעת שיא בצריכה, ונוצר ואקום שמושך מים מנקודות מחוברות.
הדוגמה הקלאסית היא צינור גינה שהושאר שקוע בדלי עם חומר ריסוס, בבריכה או בחבית דשן.

המנגנון השני הוא "לחץ נגדי" (back-pressure).
הלחץ בצד הצרכן גבוה מהלחץ ברשת, בגלל משאבה, דוד לחץ, מערכת חימום או מכל שממוקם גבוה, והמים נדחקים אל תוך הרשת.
כאן המזהם יכול להיות מים חמים עם חומרי טיפול, נוזל ממערכת קירור או מי שטיפה של מתקן תעשייתי.

הנקודה שבה מערכת פנימית נוגעת במי השתייה נקראת "חיבור צולב".
התקן אירופי EN 1717, העוסק בהגנה על מי שתייה מפני זיהום, מחלק נוזלים לחמש קטגוריות לפי מידת הסיכון שלהם לבריאות, ומכאן נגזרת רמת ההגנה שנדרשת בכל חיבור.
מים שרק התחממו הם קטגוריה נמוכה, ואילו נוזל שמכיל חיידקים או כימיקלים רעילים הוא קטגוריה גבוהה בהרבה.

החשש הבריאותי ברור: חיידקים, שאריות דשן או חומר חיטוי שנכנסים לצנרת הפנימית מגיעים לברז במטבח, למקלחת ולכלי השתייה.
כשמדובר בבית חולים, בבית אבות או במלון, ההשלכות רחבות פי כמה, כי המשתמשים רבים וחלקם רגישים במיוחד.

איך מז"ח מגן על מי השתייה בבניין?

העיקרון פשוט: שסתומים עם קפיצים נפתחים כשהמים זורמים קדימה, ונסגרים מיד כשהזרימה נעצרת או מתהפכת.
ההבדל בין סוגי ההתקנים הוא בכמות המחסומים ובמה שקורה כשאחד מהם נכשל.
ככל שהסיכון גבוה יותר, ההתקן מורכב יותר.

"שסתום אל-חוזר" בודד הוא הרמה הבסיסית. "מז"ח כפול" מחבר שני שסתומים בטור, כך שאם האחד נתקע בגלל לכלוך, השני עדיין אוטם. "מז"ח עם אזור לחץ מופחת" (RPZ) מוסיף ביניהם תא ובו שסתום שחרור: אם משהו דולף אחורה, הלחץ בתא יורד והמים העודפים נשפכים החוצה במקום להיכנס לרשת.
ויש גם "מרווח אוויר", פער פיזי בין הברז לפני המים של המכל, שאינו כולל חלקים נעים ולכן אינו נשחק.

סוג ההגנה	איך היא פועלת	רמת סיכון מתאימה
שסתום אל-חוזר בודד	שסתום אחד עם קפיץ שנסגר בהיפוך זרימה	נמוכה, כשהמים אינם מסוכנים לבריאות
מז"ח כפול	שני שסתומים בטור, שהשני מגבה את הראשון	בינונית-נמוכה, נוזלים שאינם רעילים
מז"ח RPZ	שני שסתומים ותא לחץ מופחת עם שסתום שחרור	גבוהה, נוזלים מסוכנים או חשד לזיהום
מרווח אוויר	פער פיזי בין נקודת המילוי למפלס המים	גבוהה, ללא חלקים נעים

חשוב להבין שמז"ח הוא קו ההגנה האחרון ולא תחליף לתכנון תקין של הצנרת.
אם בוחרים התקן חלש מדי לסיכון הקיים, הוא אולי יעבור בדיקה ובכל זאת לא יספק הגנה אמיתית.
לכן הבחירה נעשית לפי סוג הנוזל שבצד הצרכן, ולא לפי המחיר או הקוטר בלבד.

כפי שמסביר טכנאי מים ותיק: "מז"ח שאף אחד לא בדק שנים הוא לא הגנה, הוא רק קופסה על הצינור".
הנקודה הזו נכונה בכל סוג של מבנה, וגם בבניינים שמתוחזקים היטב: בלי בדיקה תקופתית אי אפשר לדעת אם ההתקן עדיין אוטם.

איפה חייבים להתקין מז"ח ובאילו מבנים הוא נדרש?

הדרישה נקבעת לפי המקום שבו מערכת פנימית מתחברת לרשת מי השתייה, וכן לפי הנחיות משרד הבריאות ותאגיד המים המקומי.
בפועל, ההתקנים נמצאים במקומות שחוזרים על עצמם:

• חיבור ראשי של בניין או מתחם, כדי להגן על הרשת העירונית מפני כל מה שקורה בתוך המבנה.
• מילוי של דודי חימום, מערכות מיזוג מים וחדרי מכונות.
• מערכות השקיה וחיבורי גינה, שבהם הסיכון לשאיבה לאחור גבוה במיוחד.
• בריכות שחייה ומתקני מים, שבהם מי הבריכה מכילים חומרי חיטוי.
• מגדלי קירור ומערכות קירור, שבהם המים חמים ומטופלים כימית.
• מטבחים תעשייתיים, מכבסות ומפעלים עם מערכות מים מרכזיות.
• מערכות כיבוי אוטומטיות (ספרינקלרים) המחוברות לרשת.

במוסדות רפואיים, בבתי אבות ובבתי מלון יש בדרך כלל כמה נקודות כאלה במבנה אחד, ולכן המיפוי שלהן הוא חלק מהותי מתחזוקת המים.
את הניסיון שלנו בעבודה עם מוסדות כאלה אנחנו מביאים גם לבדיקות מז"חים: סורקים את כל נקודות החיבור ולא רק את ההתקן הבולט לעין.

בבתים פרטיים התמונה פשוטה יותר, אך לא חסרת סיכון.
הצינור שבגינה, מילוי בריכה ומערכת השקיה הם המקומות הנפוצים שבהם נוצרת הפרדה לא מספקת בין המים לסביבה.
מה בדיוק נדרש בנכס מסוים, כדאי לברר מול תאגיד המים ומול בעל מקצוע לפני ההתקנה, כי הדרישה משתנה לפי סוג המבנה ולפי השימוש במים.

מה קורה כשהמז"ח תקול וכל כמה זמן כדאי לבדוק אותו?

מז"ח הוא התקן מכני, ומכאן שהוא נשחק.
אבנית מצטברת על משטחי האיטום, גומיות מתייבשות, קפיצים מאבדים כוח וגרגרי חול או חלודה מהצנרת נתקעים בין השסתום למושב שלו.
הכשל כמעט אף פעם לא נראה: המים ממשיכים לזרום קדימה כרגיל, וההגנה מפני זרימה הפוכה נעלמת בשקט.

יש כמה סימנים שמצדיקים בדיקה מיידית: טפטוף או שפיכה מתמשכת משסתום השחרור של RPZ, ירידה בלחץ המים אחרי ההתקן, רעש חריג בשעת סגירת ברז, או התקן שאין לו תיעוד של בדיקה אחרונה.
טפטוף קצר בזמן שינוי לחץ עשוי להיות תקין, אבל זרימה רציפה אינה כזו.

הבדיקה עצמה מתבצעת בידי בודק מוסמך, עם ערכת מדידה מכוילת שמחוברת לנקודות הבדיקה של ההתקן ומודדת את הפרשי הלחץ על כל שסתום.
בסיומה מתקבל דוח שמתעד אם ההתקן עבר, מה נמצא ומה תוקן.
תדירות הבדיקה נקבעת לפי הנחיות הרשות המוסמכת ולפי סוג ההתקן, ובדרך כלל מדובר בבדיקה שנתית.
לפרטי הבדיקה עצמה יש לנו עמוד שירות ייעודי לבדיקות מז"ח, ולכן כאן נתמקד בהקשר הרחב יותר.

ההקשר הזה כולל את שאר מערכת המים.
זרימה חוזרת יכולה להכניס חומרים מזינים וחיידקים, ו"ביופילם" (שכבה דביקה של מיקרואורגניזמים על דופן הצנרת) מתפתח במיוחד במקומות שבהם המים עומדים.
במערכות מים חמים וקרים, תנאים כאלה תומכים גם בחיידק הליגיונלה.
לכן כשנמצא מז"ח תקול, אנחנו ממליצים לא להסתפק בהחלפת ההתקן אלא לבדוק את המים עצמם, באמצעות בדיקת איכות מים ודיגום במעבדה מוסמכת, ואם צריך גם בדיקת ליגיונלה וחיטוי מערכות מים.

את העבודה מוביל ברק לוינגר, מייסד החברה, שמוסמך משרד הבריאות לטיפול במערכות מים.
הדגימות מועברות למעבדה מוסמכת משרד הבריאות, והעבודה כולה נעשית לפי התקנים והדרישות של משרד הבריאות.

שאלות נפוצות על מז"ח ועל הגנה מפני זרימה הפוכה

כמה תשובות לשאלות שאנחנו שומעים מנציגי ועדי בתים, מנהלי אחזקה ובעלי בתים פרטיים.

האם מז"ח מחליף חיטוי של מערכת המים?

לא.
מז"ח מונע כניסה של מים מזוהמים מבחוץ, אבל אינו מטפל בזיהום שכבר קיים בתוך הצנרת, במאגר או בדוד.
אם יש חשד לחיידקים, נדרשים דיגום וחיטוי, והמז"ח נשאר חלק ממערך ההגנה לצדם.

למה לפעמים יש טפטוף מהמז"ח?

בהתקן מסוג RPZ שסתום השחרור נפתח במכוון כדי להרחיק מים מהאזור הרגיש, ולכן טיפות קצרות בזמן שינויי לחץ אינן בהכרח תקלה.
זרימה רציפה, לעומת זאת, מעידה בדרך כלל על שסתום מלוכלך או שחוק ודורשת בדיקה.

האם גם בית פרטי צריך מז"ח?

הדבר תלוי בחיבורים שבבית.
מערכת השקיה, מילוי בריכה או חיבור של מתקן שמכיל תוספים מחייבים הגנה מתאימה, כי שם הסיכון לשאיבה לאחור ממשי.
בבית ללא חיבורים כאלה הדרישה פחותה, וכדאי לברר מול תאגיד המים.

האם מז"ח פוגע בלחץ המים בבניין?

כל התקן כזה גורם לאובדן לחץ מסוים, והוא בולט יותר ב-RPZ מאשר בשסתום אל-חוזר.
לכן קוטר ההתקן וסוגו נבחרים לפי הספיקה הנדרשת.
ירידת לחץ חדה לאחר התקנה או בהמשך השנים היא סימן לכך שכדאי לבדוק אם ההתקן סתום או שאינו מתאים לספיקה הנדרשת.

מונע זרימה חוזרת ומי-טל חיטוי מערכות מים: איך שומרים על מים בטוחים

מי שתייה בטוחים נשענים על שכבות.
תכנון נכון של החיבורים, התקן שמתאים לרמת הסיכון, בדיקה תקופתית ותיעוד שלה, ואם צריך, גם דיגום וחיטוי של המערכת עצמה.
כל שכבה לבדה משאירה פער, וההגנה האמיתית נוצרת כשהן עובדות יחד.

מי-טל חיטוי מערכות מים מלווה מוסדות, בניינים ועסקים בכל השכבות האלה: בדיקת מז"ח, בדיקת איכות מים, בדיקת ליגיונלה, חיטוי קווי מים וניקוי וחיטוי מאגרי מים.
אנחנו פועלים מעל עשור, בהכוונת מייסד מוסמך משרד הבריאות ובשיתוף מעבדה מוסמכת, ובסיום מקבלים הלקוחות תיעוד ברור למה שנבדק ומה שנמצא.

אם אין לכם תיעוד עדכני של בדיקת המז"ח בנכס, או אם שמתם לב לטפטוף ולירידת לחץ, זה הזמן לבדוק.
פנו אלינו לתיאום בדיקה, ונעזור לכם לוודא שמונע זרימה חוזרת באמת עושה את עבודתו ושמי השתייה שלכם נשארים נקיים.