דיגום מים מוסמך: איך מתבצעת הבדיקה ומה מקבלים בסיומה?

דיגום מים מוסמך הוא לקיחת דגימות מים בידי דוגם בעל הסמכה, לפי נוהל קבוע, והעברתן למעבדה המוסמכת על ידי משרד הבריאות, כך שהתוצאה מתועדת ואפשר להציג אותה לרשויות, לוועד הבית או לחברת הביטוח.
התהליך כולל בחירת נקודות דיגום, מילוי בקבוקים סטריליים, מדידות שטח, תיעוד והובלה מקוררת, ובסיומו מתקבל דוח עם ערכים מדודים מול הגבולות המותרים.
כשהדוח חורג, הצעד הבא הוא בדרך כלל חיטוי מערכות מים או חיטוי מאגרי מים, ואחריו דיגום חוזר שמאשר שהבעיה נפתרה.
אנחנו במי-טל חיטוי מערכות מים עובדים בשיתוף פעולה עם מעבדה המוסמכת על ידי משרד הבריאות, ומטפלים גם בבדיקת ליגיונלה ובטיפול בממצאים.
מי שצריך להבין איזה דיגום מתאים למבנה שלו מוזמן לפנות אלינו.

מהו דיגום מים מוסמך ובמה הוא שונה מבדיקה ביתית?

ההבדל המרכזי הוא בשלושה דברים: מי לקח את הדגימה, באיזו שיטה, ואיפה נבדקה.
בדיגום מוסמך הדוגם מכיר את הנוהל, משתמש בבקבוקים סטריליים ומתעד כל דגימה: נקודה, שעה, טמפרטורה ומטרה.
המעבדה שמקבלת את הדגימה פועלת תחת הסמכה של "הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" (ISRAC), וזה מה שנותן לתוצאה משקל מעבר לעצם המספרים.

דיגום מים מוסמך

ערכה ביתית או בקבוק רגיל שמולא מהברז לא עומדים בתנאים האלה.
אצבע שנגעה בפיית הבקבוק, ברז מלוכלך או דגימה שחיכתה כמה שעות בחום יכולים להפיק תוצאה "מזוהמת" לגמרי בלי קשר לאיכות המים במערכת.
לדברי מיקרוביולוג מים ותיק, "רוב החריגות המפתיעות במעבדה מקורן בדגימה שנלקחה לא נכון, ולא במים עצמם, ולכן הדיגום חשוב לא פחות מהבדיקה".

דיגום מוסמך נדרש במגוון מצבים: בבתי מלון, מוסדות רפואיים ובתי אבות שבהם יש אוכלוסייה רגישה, בבניינים עם מאגרי מים משותפים, אחרי ניקוי מאגר או חיטוי קווי מים, ובפרויקטים חדשים לפני אכלוס.
מייסד החברה, ברק לוינגר, מוסמך משרד הבריאות לטיפול במערכות מים, ולנו ניסיון של מעל עשור בעבודה מול גופים כאלה, וכך הדיגום נשען על היכרות עם המערכת עצמה ולא רק עם הבקבוק.

איך מתבצע הדיגום בשטח, שלב אחר שלב?

סדר הפעולות משתנה מעט לפי מטרת הבדיקה, אבל השלד קבוע:

  1. הגדרת מטרה ונקודות: קובעים אם מדובר בבדיקה תקופתית, בדיקה אחרי טיפול או בירור של חשד לזיהום, ובהתאם בוחרים נקודות, למשל ברז במטבח, חדר מכונות, יציאה מהמאגר או מקלחת רחוקה.
  2. הכנת הנקודה: מסירים מסנן או ראש מקלחת כשצריך, ומחטאים את פיית הברז באלכוהול או בלהבה כדי שהברז עצמו לא יזהם את הדגימה.
  3. הזרמה: מזרימים מים זמן מוגדר. לפעמים דוגמים גם את "הזרימה הראשונה", כדי לבדוק את מה שעומד בצנרת, ולפעמים רק אחרי הזרמה.
  4. מילוי הבקבוק: משתמשים בבקבוק סטרילי שמכיל "נתרן תיאוסולפט", חומר שמנטרל כלור שיורי כדי שהחיידקים לא יושמדו בדרך למעבדה ולא תתקבל תוצאה תקינה מדומה.
  5. מדידות שטח: מודדים במקום "כלור חופשי" (הכלור הפעיל שנשאר במים אחרי החיטוי), רמת חומציות (pH) וטמפרטורה, כי ערכים אלה משתנים מהר ולא ניתן למדוד אותם נכון רחוק מהברז.
  6. תיעוד ותיוג: כל בקבוק מסומן, והפרטים נרשמים בטופס שמלווה אותו עד המעבדה, ובכך נשמרת "שרשרת משמורת", כלומר רצף מתועד של מי החזיק בדגימה.
  7. הובלה: הדגימות מועברות בקירור למעבדה בהקדם, בדרך כלל באותו יום.

בדיגום ליגיונלה מוסיפים לרוב דגימות ממים חמים ולעיתים גם משטח ("ספוג") מראש מקלחת או מדופן צנרת, כי החיידק מתיישב בשכבה דביקה שנקראת "ביופילם". בדיקת ליגיונלה ממים בלבד עלולה לפספס מוקד שמשחרר חיידקים לסירוגין.

במאגרי מים אפשר לדגום בלי לרוקן אותם.
לפעמים מספיקה דגימה מיציאת המאגר, ולפעמים נדרשת דגימה מתוך המאגר דרך פתח הביקורת.
את ניקוי המאגר עצמו עושים בנפרד, וזה כבר שלב של טיפול ולא של בדיקה.

אילו בדיקות נכללות ומה כתוב בדוח שמקבלים?

הדוח נבנה לפי מטרת הדיגום.
הטבלה מציגה את סוגי הבדיקות הנפוצים ומה כל אחד בודק:

סוג בדיקה מה נבדק מתי רלוונטי זמן תוצאה משוער
מיקרוביולוגית "קוליפורמים" (קבוצת חיידקים שמעידה על זיהום), אי קולי, "ספירת מושבות" כללית בדיקה תקופתית, אחרי ניקוי מאגר, לפני אכלוס כמה ימים
מדידות שטח כלור חופשי, pH, טמפרטורה בכל דיגום, במקום מיידי
ליגיונלה חיידק הליגיונלה בתרבית, לפי שיטת ISO 11731 מים חמים, מקלחות, מגדלי קירור, מוסדות רגישים כשבוע עד עשרה ימים
פיזיקלית וכימית "עכירות" (מידת הדוּלוּת של המים), ברזל ומתכות אחרות מים חומים, חלודה, ריח או טעם חריגים כמה ימים

בדוח עצמו תמצאו את מיקום כל דגימה, תאריך ושעת דיגום, ערך שנמדד לצד הערך המותר, וציון אם הדגימה עומדת בדרישות.
בבדיקות איכות מי שתייה ההשוואה נעשית מול הדרישות של תקנות בריאות העם (איכות מי השתייה ומתקני מי שתייה), התשע"ג-2013, ובמקרים מסוימים גם מול הנחיות ייעודיות של משרד הבריאות למוסדות.

בדיקת ליגיונלה ראויה להתייחסות נפרדת.
לפי מרכז הבקרה והמניעה של מחלות בארה"ב (CDC), החיידק מתרבה בעיקר במים חמימים, בטווח של כ-25 עד 42 מעלות צלזיוס, וזה בדיוק הטווח שבו מצויים מים חמים שלא מגיעים לטמפרטורה גבוהה מספיק, צנרת עם קצוות מתים ומגדלי קירור.
התוצאה מדווחת ביחידות של "קולוניות לליטר", ולכן הערך המספרי חשוב.
תוצאה "שלילית" לבדה לא אומרת הרבה בלי לדעת מאילו נקודות נדגמה.

מה עושים כשהתוצאות חורגות ומתי חוזרים לדגום?

חריגה בדוח היא לא סיבה לפאניקה, אלא נקודת פתיחה לבירור.
השלב הראשון הוא לאתר את המקור: מאגר שלא נוקה זמן רב, צנרת עם קטעים שהמים עומדים בהם, דוד עם טמפרטורה נמוכה מדי, מז"ח שאינו תקין או נזילה שמכניסה מים חיצוניים.
לפעמים צריך גם איתור נזילות במערכות מים, ובמאגרים ישנים לבדוק אם נדרש איטום מאגרי מים כדי למנוע חדירת מי גשם ולכלוך.

אחרי שהמקור ידוע, מטפלים בו לפי סוג הבעיה:

  • זיהום במאגר: ניקוי וחיטוי מאגרי מים, כולל שטיפה, הסרת משקעים וחיטוי הדפנות, ובמידת הצורך תיקון פגמים שאפשרו כניסת מזהמים.
  • זיהום בקווים: חיטוי מערכות מים וחיטוי קווי מים, בדרך כלל בהכלרה בריכוז ובזמן מגע שמתאימים לצנרת, ואחריו שטיפה מלאה.
  • ליגיונלה: טיפול ייעודי בחיידק, שכולל בדרך כלל התייחסות לטמפרטורות, לקצוות מתים בצנרת ולביופילם, ובמגדלי קירור גם טיפול במערכת עצמה.
  • חשש להחזר זרימה: בדיקת מז"ח, ובמידת הצורך תיקון או התקנה.

לאחר הטיפול מחכים שהכלור המטפל יישטף, ואז לוקחים דגימה חוזרת מאותן נקודות.
רק תוצאה תקינה בדגימה החוזרת סוגרת את העניין, וזה גם המסמך שיעמוד מול ועד הבית, מול מפקח או מול ועדת האכלוס.

בנוגע לתדירות, אין תשובה אחת.
מוסדות רפואיים, בתי אבות ובתי מלון נדרשים לדיגום סדיר לפי הנחיות משרד הבריאות, ובבניין מגורים משותף מקובל לדגום אחרי ניקוי המאגר וכשיש תלונה על טעם, ריח או צבע.
אם חלפה שנה בלי בדיקה כלל, כדאי להזמין דיגום גם בלי חשד.

שאלות נפוצות על דיגום מים

מקבצים כאן תשובות לשאלות שעולות לפני הזמנת דיגום ואחריו.

האם דיגום מים נדרש לקבלת טופס 4?

בפרויקטים חדשים מתבקשת בדרך כלל תוצאת בדיקה תקינה אחרי חיטוי הצנרת, כחלק מהליך האכלוס.
הדרישה המדויקת נקבעת לפי סוג המבנה והרשות המקומית, ולכן כדאי לברר אותה עוד בתכנון, כדי שהדיגום והחיטוי יתואמו לפני מועד האכלוס.

אפשר לדגום מים ממאגר בלי לרוקן אותו?

כן.
דיגום מאגר נעשה דרך פתח הביקורת או מיציאת המאגר, בלי לרוקן.
מה שמחייב ריקון הוא הניקוי עצמו.
אם הבדיקה מראה חריגה, ניקוי וחיטוי של המאגר הוא הצעד הבא.

מה ההבדל בין דיגום רגיל לדיגום ליגיונלה?

דיגום רגיל בודק בעיקר זיהום מיקרוביולוגי כללי ופרמטרים כימיים, ודיגום ליגיונלה מתמקד בחיידק ספציפי, לרוב בנקודות של מים חמים ובמקומות כמו מקלחות ומגדלי קירור.
גם שיטת הבדיקה במעבדה שונה והתוצאה מגיעה לאחר זמן ארוך יותר, ולכן בדיקת ליגיונלה מוזמנת בנפרד ולא נכללת אוטומטית בבדיקת מי שתייה רגילה.

כמה זמן המים בטוחים אחרי תוצאה תקינה?

תוצאה תקינה משקפת את מצב המים ברגע הדיגום ובנקודות שנדגמו בלבד.
מים שעומדים בצנרת, מאגר שנפגע או שינוי בטמפרטורה יכולים לשנות את התמונה, ולכן דיגום חוזר לפי לוח זמנים קבוע חשוב לא פחות מהבדיקה הראשונה.

דיגום מים מוסמך עם מי-טל חיטוי מערכות מים: איך מתחילים?

דיגום טוב מתחיל בשאלה מה רוצים לדעת, ורק אחר כך בבקבוק.
בתהליך שלנו אנחנו מגדירים יחד איתכם את מטרת הבדיקה ואת נקודות הדיגום, לוקחים את הדגימות בשיתוף מעבדה מוסמכת משרד הבריאות, ומסבירים את הדוח בשפה ברורה.
אם יש חריגה, אותו צוות ממשיך לחיטוי מערכות מים, לחיטוי מאגרי מים, לטיפול בליגיונלה ולדיגום החוזר שסוגר את המעגל, ועובד לפי תקנים ודרישות משרד הבריאות.

רוצים לדעת מה מצב המים בבניין, במוסד או בעסק שלכם?
צרו קשר עם מי-טל חיטוי מערכות מים, ונתאם דיגום מים מוסמך שמתאים למבנה ולמטרה.

מאמרים קשורים
0
    0
    העגלה שלך
    סל הקניות שלך ריקלחנות
    דילוג לתוכן